העדר

וֵרוֹנִיקָה צוֹנְדֶק

        לְמָארִי, לְמַצֵּבֶת הֶעָשָׁן שֶׁלָּהּ

הַשִּׁכְחָה דּוֹהָה וְאֵין לָהּ שִׁעוּר.

אַתְּ מָארִי-הַלְּעוֹלָם-לֹא אִם אֵינִי מְסַפֶּרֶת אוֹתָךְ
וַאֲפִלּוּ כָּךְ הָאַף פַּעַם
מִי יָכוֹל לָדַעַת…
מִי
אֵיזֶה הוּא הַחֲלוֹם שֶׁהֵעִיף אֶת בִּגְדֵּךְ חוֹלֵה הַקְּפָלִים
אֵיזוֹ בּוּשָׁה קִנְּנָה בָּךְ בְּעַל כָּרְחֵךְ
שֶׁהַצָּלַת עַצְמֵךְ לֹא הָיְתָה מְשִׂימָה אֶפְשָׁרִית
וְהַמָּוֶת הֶעֱרִים נַעַל עַל נַעַל עַל נַעַל
זְוָעוֹת שֶׁל עוֹר לִמְכִירָה בְּפִנּוֹת שֶׁל פַּעַם
כְּאִלּוּ הַכֹּל אֵינוֹ אֶלָּא מַטְבֵּעַ
וּלְשׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ אֵין חֲשִׁיבוּת.

הַיּוֹם אֵלֶּה אֲחֵרִים וְאֵין שׁוּם הֶבְדֵּל.

(מתוך “הוֹדוֹת לָאָדָם”, 2008)
(Verónica Zondek: Ausencia (“Por gracia de hombre”, 2008

המשוררת והמתרגמת וֵרוֹנִיקָה צוֹנְדֶק נולדה בעיר סנטיאגו, בירת צ’ילה בשנת 1953. היא חייתה גם בארץ וכיום היא מתגוררת עם בעלה, האומן הישראלי מנשה כץ, בעיר ולדיביה שבדרום צ’ילה. צוֹנְדֶק התפרסמה במולדתה הן בזכות שירתה, תרגומיה ועריכתה ליצירת המשוררת גבריאלה מיסטראל והן הודות לפעילותה התרבותית הענפה בשפע מסגרות. עם ספרי השירה שלה נמנים, בין השאר, “הצל מעבר לקיר” (1985), “צליינית אל עצמי” (1993), “בין לטאות” (1999), “ספר העמקים” (2003), “הודות לאדם” (2008) ו”אש קרה” (2016).

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מספרדית