לוּאִיסָה פוּטוֹרַנְסְקִי
קְרָבוֹת עֲקֻבִּים מִדָּם, שֶׁנִּדּוֹנוּ מֵרֹאשׁ לִתְבוּסָה
עַל כָּל אַחַת מִשִּׁנַּי וּמִטּוֹחֲנוֹתַי
מַפַּת דִּגְלוֹנִים מוּנָפִים, דִּגְלוֹנֵי מַחְסוֹר וְעִקּוּר
שֶׁהַתְּוַי שֶׁלָּהֶם אוֹבֵד
בְּאוֹתָן מַדְרֵגוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת
אֶל אוֹתָם כִּסְאוֹת מַלְכוּת
שֶׁל מוֹרָא, כְּלִמָּה
וְאֵימָה
הֲמוֹנֵי שֵׁמוֹת, תַּבְנִיּוֹת גֶּבֶס מְרֻקָּנוֹת מִמַּשְׁמָעוּת
כְּמוֹ לְסָתוֹת נִיבִים טוֹחֲנוֹת
כְּדֵי לְהִוָּתֵר עִם הַיַּחַס הַבְּסִיסִי, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד:
הַקִּדְמִיּוֹת, הָאֲחוֹרִיּוֹת
הָעֶלְיוֹנוֹת, הַתַּחְתּוֹנוֹת;
כְּמוֹ צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בּוּדְהָה
עֵירֹם
בָּעוֹלָם
הָעוֹיֵן
שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת שֶׁל עַרְפָּד שֶׁל סוּס יָם
מְכַרְסְמִים
קָרִיקָטוּרוֹת, דְּלָתוֹת רִאשׁוֹנוֹת הַחוֹשְׂפוֹת
אֶת אַנְשֵׁי
הַשְּׂרָרָה
לִשְׁבֹּר/לֹא לִשְׁבֹּר
לַחֲרֹק
שִׁנַּיִם
הוֹי! רוֹפְאֵי הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי וּמֶלְקְחֵיהֶם
הַגָּאזוֹת
הַמַּזְרְקִים
הַגְּשָׁרִים
הַכְּתָרִים
הַרְדָּמוֹת כּוֹזְבוֹת שֶׁל עוֹלָם וּמְלֹאוֹ
יָדַיִם יְחִידוֹת שֶׁעָקְרוּ לִי
בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת שָׁרְשֵׁי הַבִּינָה
וּמִדֵּי פַּעַם, מֵחֲמַת מַחְסוֹר בִּדְבָרִים כֹּה רַבִּים
מוֹרוֹת לִי לָקַחַת כַּדּוּרִים מַרְדִּימִים
בַּקְטֶרְיוֹת בְּלִי מָנוֹחַ
חֲנִיכַיִם
שְׂרִידִים
חֲלוֹמוֹת
מַבְהִיק
הַחִיּוּךְ kolinos אוֹ colgate
מַבְרִיק מֵעוֹלָם לֹא
בִּגְלַל הֶעְדֵּרוֹ
הֶהָרוּס
הַקָּבוּעַ
הופיע בספר פסטיבל המשוררים הבינלאומי הרביעי, ירושלים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997
המשוררת והסופרת הארגנטינאית היהודייה לוּאִיסָה פוּטוֹרַנְסְקִי נולדה בבואנוס איירס בשנת 1939. לאחר שלמדה משפטים בעיר הולדתה והוסמכה לעריכת דין, חייתה תקופות ממושכות באיטליה, בסין וביפן, ובשנת 1981 השתקעה בפריז, שם עבדה כמתרגמת, כמתורגמנית וכעורכת, עד פרישתה לגמלאות, במרכז ז’ורז’ פומפידו ובסוכנות הידיעות הצרפתית. ביותר מעשרים הספרים שכתבה, מחשבותיה משקפות נאמנה את העושר התרבותי, הלשוני והרוחני העצום שצברה במשך שנות חייה, ולא בכדי היא זכתה הן למלגות והן לפרסים ספרותיים יוקרתיים בספרד ובצרפת, בארגנטינה ובארצות הברית. אסופה עברית משירתה שתיקרא “שנות ארגנטינה” עתידה לראות אור בהוצאת “ביטאון שירה”.
Luisa Futoransky
DENTADURA
Batallas sangrientas, perdidas de antemano por cada una
de mis muelas y mis dientes
un mapa con banderillero de privaciones y cercenamiento
cuyas trazas se pierden
en las mismas, reiteradas escaleras
que conducen a idénticos tronos
de aprensión, oprobio
y pánico
Carradas de nombres, moldes en yeso vaciados de significado
como maxilares caninos molares
para quedar con una sola referencia elemental:
los de adelante, los de atrás
los de arriba, los de abajo;
como los primeros pasos de Buda
desnudo
en el mundo
hostil
Incisivos de vampiro de morsa
roedores
caricaturas, puertas primeras que revelan
a los hombres
del poder
Romper/no romper
rechinar
los dientes
Oh! mis dentistas con sus pinzas
gasas jeringas
puentes coronas
falsas anestesias del mundo entero
manos singulares que me arrancaron
una a una las raíces del juicio
y cada tanto, a falta de tantas cosas
me prescriben tabletas que adormecen
bacterias sin sosiego
Encías
residuos
sueños
Refulgente
la sonrisa kolinos o colgate
brilla desde nunca
por su permanente
desguarnecida
ausencia