ז’קלין גולדברג
אַחֲרֵי הַגְּלוּיוֹת לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר.
בִּרְצוֹנִי לְדַבֵּר עַל הַמַּיִם.
עַל הַצִּפִּיָּה לָהֶם.
מְדֻבָּר כָּאן בְּמַיִם לְכוּדִים.
זָרִים לָאוֹקְיָנוֹסִים, לְשִׁפְכֵי הַנְּהָרוֹת, לַתְּעָלוֹת הַמִּתְפַּצְּלוֹת.
מַיִם שֶׁאֵינָם לוֹחֲשִׁים-רוֹחֲשִׁים, מֵימֵי אַרְגָּמָן.
מַיִם כְּלוּאִים בִּסְבַךְ גְּלוּיוֹת.
מַיִם שֶׁאֵינָם נוֹבְעִים, אֵינָם מִתְעַרְבְּבִים.
דָּם שֶׁל קָרְבָּן שֶׁמִּמֶּנּוּ אֵינִי נוֹלֶדֶת וְאֵינִי מֵתָה.
עוֹמֶדֶת, נִשְׁחֶקֶת בִּידֵי נוֹזְלִים שֶׁטֶּרֶם נִקְבַּע שְׁמָם.
מַיִם שֶׁאֵינָם.
(מתוך “גְּלוּיוֹת שְׁחוֹרוֹת”, 2011)
Jacqueline Goldberg: El agua, su antelación
(“Postales negras”, 2011)
זָ’קֵלִין גוֹלְדְבֶּרְג, משוררת, סופרת, מסאית, עורכת ועיתונאית, נולדה למשפחה יהודית במָרָקָאִיבּוֹ שבמערב ונצואלה בשנת 1966. למן תום לימודיה (1991) מתגוררת בקָרָאקָס, בירת ארצה. פרסמה לפי שעה יותר מעשרים ספרי שירה, שבע יצירות סיפורת, עשרה ספרי ילדים, שני מחזות, מאמרים וכרוניקות.
הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מספרדית