אווה קילפי
סוֹף כָּל סוֹף אֵרַע שֶׁפָּגַשְׁתִּי אָדָם
שֶׁאָהַב אוֹתָם דְּבָרִים כָּמוֹנִי:
סְנוּנִיּוֹת, עֲטַלֵּפִים וּבָתִּים שׁוֹמְמִים,
אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְהָעֵשֶׂב הַגָּבֹהַּ,
אֶת בְּרֵכַת־הַיַּעַר, עֲרָפֶל וּבְדִידוּת.
וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים, הָיִינוּ עִקְבִיִּים:
לֹא יָכֹלְנוּ לִסְבֹּל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
מתוך: הפרפר חוצה את הכביש (כרמל)
אווה קילפי נולדה ב-1928 במחוז קרליה, אזור שהיה שייך לפינלנד ושכיום הוא חלק מרוסיה. למן שנת 1959 ואילך הייתה הכתיבה תחום עיסוקה העיקרי של קילפי, שפרסמה מאז יותר משלושים ספרים: שירה, רומאנים, קובצי סיפורים קצרים, ספר זיכרונות, מסות ותסכיתים. שירתה מתמקדת בעיקר ביחסים בין אדם לרעהו – זוגיוּת, הורוּת, בדידוּת, חברוּת, התמודדוּת אמיצה עם הזִקנה ועם המוות – ובמארג הקשרים הסבוכים בין האדם לבין עולם החי והצומח. מבחר נרחב משיריה שתורגם לעברית, “הפרפר חוצה את הכביש“, ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2007. הרומאן שלה, “מחול הכלולות”, מ-1973, הוא הנחשב בכתביה. באחד משיריה כתבה: “מצידי תאמין שהכול הוא פוליטיקה, אני מאמינה שכל יום הוא סיפור”.