שהעננים לא יהרגו את האדם

נזים חיכמת


האמהות עושות מהאדם אדם,

הן הולכות לפנינו באורן החם.

אתכם לא הביאה אם לעולם?

רחמו על האמהות, אדונים.

שהעננים לא יהרגו את האדם.

רץ לו ילדון בן שש שנים,

עפיפונו מעל לצמרות העצים,

גם אתם רצתם כך ביום מימים.

רחמו על הילדים, אדונים.

שהעננים לא יהרגו את האדם.

במראה מסרקות שערן הכלות,

ואל דמות אהובן עיניהן שם כלות.

גם בכם כך עינים היו מסתכלות.

רחמו על הכלות, אדונים.

שהעננים לא יהרגו את האדם.

כשהגבר חי את ימי זקנתו,

יבוא רק זכרון טוב בדעתו.

שמא אינכם זקנים כמותו?

רחמו על הזקנים, אדונים.

שהעננים לא יהרגו את האדם.




פברואר 1955


“הארץ”
לדף תרגומי שירה מטורקית



Skip to content