מונסרט אבליו
עֹנֶג הַחַיִּים, הָאֶפְשָׁרוּת
לָשֶׁבֶת וּלְהִתְבּוֹנֵן
בָּעֶרֶב הַיּוֹרֵד.
עֶרֶב שֶׁל אָפֹר מוּאָר
עַכְשָׁו שֶׁהַיּוֹם מִתְאָרֵךְ.
וְלִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת כְּמוֹ אֵפִּיקוּרוֹס
בַּמְּעַט שֶׁבִּרְצוֹנִי
לְהַחֲזִיק בִּרְשׁוּתִי.
בְּהֶעְדֵּר הַצִּפִּיָּה
לְשׁוּם דָּבָר מֵעַל וּמֵעֵבֶר,
לֹא לְפַחֵד מֵהַחַיִּים
וְגַם לֹא מֵהַמָּוֶת.
(מתוך “זִכָּרוֹן מִמְּךָ וּמִמֶּנִּי”, 2006)
Montserrat Abelló: Plaer de viure (“Memòria de tu i de mi”, 2006)
המשוררת והמתרגמת הקטלאנית מוֹנְסֵרָט אָבֶּלְיוֹ נולדה בעיר טָרָגוֹנָה שבצפון-מזרח ספרד בשנת 1918 ומתה בברצלונה בשנת 2014. בימי חייה הרבתה לתרגם שירה מאנגלית לקטלאנית, אבל גם מקטלאנית לאנגלית, שכּן כבר בילדותה בילתה תקופות ממושכות בלונדון בגלל נדודיו של אביה, מהנדס אוניות, ולימים גם קיבלה הכשרה לעבוד כמורה לאנגלית. אָבֶּלְיוֹ עצמה כתבה שנים-עשר ספרי שירה וחיברה שני מחקרים ספרותיים מקיפים. בין השנים 1998 ו-2008 זכתה ברוב הפרסים הספרותיים היוקרתיים המוענקים בקטלוניה.
הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מקטלאנית