על “אור ירושלים”, כתב-עת על הפטריארכיה היוונית
אור ירושלים, כתב עת, גיליון ראשון, 36 ,2002 עמודים
קשה לראות בגיליונו הראשון של “אור ירושלים”, כתב עת על הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים, אך ורק מסמך תרבותי, דתי או ספרותי, שכן חוברת מהודרת זאת מזכירה במובנים רבים אלבום תמונות מפואר, שמטרתו העיקרית – להציג את הכנסייה המזרחית החשובה ביותר לפני מאמיניה ולפני העולם החיצון גם יחד. רבים מעמודיו הענקיים של הגיליון מוקדשים לתצלומי צבע משובחים של אתרים קדושים לנצרות ושל טקסים כנסייתיים, אולם לתצלומים אלה נלווים גם טקסטים לא מעטים ומגוונים למדי באופיים, שהרי כלולים בהם אלה לצד אלה פרטים היסטוריים רבי עניין, מובאות ספרותיות עשירות, מידע ביוגרפי עדכני וחומרים תרבותיים חשובים.
לגיליון החגיגי של “אור ירושלים” יש חשיבות רבה אף מעבר לתוכנו הכתוב והמצולם, מפני שזה הפרסום הראשון שמופיעים בו בכפיפה אחת טקסטים בארבע השפות החשובות לקוראים הפוטנציאליים של כתב העת: אנגלית, יוונית, עברית וערבית. אופיים של הטקסטים הוא אינפורמטיווי, ספרותי ותרבותי בלבד, ואין ביניהם חומר שצביונו מיסיונרי. בין המאמרים הכתובים בארבע הלשונות הנזכרות אין ברוב המקרים חפיפה, ככל הנראה מפני שהעורכים העדיפו לכלול בכל אחת מהשפות טקסטים הרלוונטיים בראש וראשונה לקוראים בלשון הנתונה.
עורכי כתב העת החדש הם מריה וסוקרטס למבריאנו, אח ואחות קפריסאיים, המתגוררים זה שנים רבות בארץ ועובדים כמתנדבים בפטריארכיה היוונית בירושלים. שניהם למדו יחסים בינלאומיים, שפות, מזרחנות ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, ואופי עריכתם המוקפד מעיד לא רק על ידיעותיהם הנרחבות בתחומי לימודיהם, אלא גם על מיומנות טיפולם הלשוני והתרבותי בחומריהם ועל שיקול דעתם הנבון בבחירת הטקסטים הכלולים בכתב העת המתפרסם ביוזמתם. נוסף לאיכויות אלה מצטיין כתב העת גם בעריכה גראפית ואסתטית נאה.
כאלבום תמונות משמש כתב העת החדש פתח הצצה מצוין לנבכי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בעיר הקודש. מטבע הדברים עיקרו של החומר המתועד הוא בעל מאפיינים דתיים מובהקים, אולם לאחדים מהתצלומים יש גם רקע לאומי ברור. בין אלה ראויים לאזכור מיוחד התצלומים המתעדים את פולחן הפסחא. ברוב התצלומים האלה מופיע הפטריארך של ירושלים, שהוא הסמכות הדתית העליונה המופקדת בכנסייה היוונית-אורתודוקסית על המקומות הקדושים והאדם הממונה מטעם הכנסייה על הוצאת האור הקדוש מקבר ישוע. לצד הפטריארך נראים, נוסף לשוטרים המסורים של משטרת ירושלים, גם ה”צוליאדס”, חיילי קבע בצבא יוון הלובשים מדים מסורתיים וצבעוניים מהתקופה העותומאנית. אלה באים ארצה פעם בשנה במטוס של הצבא היווני כדי להעביר בטקס הנערך ביום שבת של חג הפסחא את “האש הקדושה” מירושלים לאתונה. תצלומים אחרים בחוברת מראים, בין השאר, אתרי פולחן ועלייה לרגל, דוגמת כנסיית הקבר בעיר העתיקה וכנסיית המולד בבית לחם.
הטקסט היחיד בגיליון המופיע בכל ארבע השפות הוא קורות חייו של הפטריארך החדש, איריניאוס הראשון, שהמהדורה הראשונה של כתב העת מוקדשת לו. חלק מן הפרטים הביוגרפיים הכלולים בטקסט זה עשויים לעורר עניין מיוחד, כי עולה מהם בבירור שדרכו של נזיר במעלה ההייררכיה הכנסייתית עד לתפקיד רם דרג אינה קלה כלל ועיקר, והתייחסות זו מנומקת בחומר תיעודי רב. מסלולו של הפטריארך הנוכחי, ש”נולד באי סאמוס בחודש אפריל בשנת 1939… שמו החילוני הוא עמנואל סקופליטיס… והגיע לירושלים בחודש דצמבר בשנת 1953″, מאפיין מבחינות מסוימות את דרכם של נזירים וכמרים לא מעטים, אשר הגיעו לארץ הקודש בנעוריהם והתקדמו באטיות ובהתמדה לעבר מעמדם הנוכחי.
אם כי מובן שקהל היעד של “אור ירושלים” מורכב בעיקרו מהצליינים הנוצרים הבאים ארצה מיוון ומקפריסין, הרי גם מקומן של התרבות והספרות לא נגרע בחוברת. בגלל צביונו הייחודי של כתב העת מובן שעורכיו בחרו לשלב בו טקסטים ספרותיים ישנים וחדשים כאחד, שבשום פנים ואופן אינם מתנגשים עם הרוח הדתית המאפיינת את הפרסום. בין אלה מעניינים במיוחד השיר “הבית שנולדתי בו” מאת קוסטיס פלמאס, אחד מגדולי המשוררים היוונים במחצית הראשונה של המאה העשרים (1943-1859), ושירה של המשוררת הקפריסאית הצעירה אתינה כרלמבידו, “כמו החלזונות הקטנים” (1997).
גולת הכותרת בגיליון הראשון של כתב העת הוא מאמר, הכתוב למרבה הצער ביוונית בלבד, ונושאו הוא תולדותיה של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בארץ ישראל וזיקתה למקומות הקדושים. מאמר זה, פרי עטם של עורכי החוברת, דן בהיסטוריה הארוכה של נציגות כנסיית יוון בארץ החל בשנת 451 לספירה, השנה שהסינוד האקומני הרביעי הכריז בה על בישופות ירושלים כעל פטריארכיה נפרדת. אגב סקירת תולדותיה של הפטריארכיה מתייחסים הכותבים בפרוטרוט לקורות ירושלים ולתהפוכות הרבות שאירעו במהלך ההיסטוריה הסבוכה והמדממת שלה. מאמר זה מבוסס כמובן על מקורות הנמצאים רובם ככולם בספריית הפטריארכיה ובארכיוניה – מקומות שהגישה אליהם אינה אפשרית ללא אישור מהפטריארך עצמו ושחוקרים רבים לוטשים אליהם את עיניהם בסקרנות ובחמדה. ספריית הפטריארכיה וארכיוניה הירושלמיים כוללים אוצר בלום של כתבים, מגילות, תעודות ומסמכים, העוסקים בתחומים רבים ומגוונים, החל בתיאולוגיה, בספרות ובמוסיקה וכלה בהיסטוריה, באתנולוגיה ובגיאוגרפיה. אפשר אולי לקוות שהגיליונות הבאים של “אור ירושלים” יכילו עוד ממכמני ספרייה עשירה זו ומאוצרותיה ובמקביל ישמשו גם גשר של קירבה, סובלנות והבנה בין יושבי ארצנו המסוכסכת לבין בני יוון ואייה העולים לרגל ציונה.
פורסם במדור כללי, “הארץ”, ב-15 באוגוסט 2002
חזרה לרשימת פרסומים: שירה ומאמרים