אודיסאס אליטיס
אַרְבָּעָה אַנְשֵׁי צָבָא יָצְאוּ מִזְּמַן
לְהִלָּחֵם הַרְחֵק הַרְחֵק בְּאִירָאן.
הָרִאשׁוֹן לֹא הֵבִין מַהִי מִלְחָמָה,
הַשֵּׁנִי מִקְּשָׁיִים הֻכָּה בְּאֵימָה.
הַשְּׁלִישִׁי – בְּרִיָּה מַצְחִיקָה-מְשֻׁנָּה
וּבָרְבִיעִי קִנֵּן פַּחַד מִצִּנָּה.
אַרְבָּעָה אַנְשֵׁי צָבָא יָצְאוּ מִזְּמַן,
אַךְ לֹא הִגִּיעוּ אַף פַּעַם לְאִירָאן.
Οδυσσέα Ελύτη· Τέσσερις στρατηγοί, 1957
המשורר היווני אוֹדִיסֵאָס אֵלִיטִיס שנולד בעיר הראקליון שבאי בכרתים ב-1911 ומת באתונה ב-1996, זכה בשנת 1979 בפרס נובל לספרות. הוא נחשב לאחד המשוררים היוונים החשובים ביותר במאה העשרים לצידם של קונסטנדינוס קוואפיס, קוסטאס קריוטאקיס, יורגוס ספריס ויאניס ריצוס. שירתו כמעט לא תורגמה כלל לעברית, והמעט שתורגם ממנה לא תורגם מיוונית. השיר המובא כאן הוא גרסה ייחודית של המשורר לטקסט שנכתב במקורו בידי ברטולד ברכט, הולחן בידי מאנוס חג’ידאקיס וזכה לביצועים רבים.
הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מיוונית