כשאני עד כדי כך שונאת

מִירְקָה רֵקוֹלָה



כְּשֶׁאֲנִי עַד כְּדֵי כָּךְ שׂוֹנֵאת
שֶׁעֵינַי אֵינָן נֶעֱצָמוֹת עוֹד
כְּשֶׁאֲנִי עַד כְּדֵי כָּךְ אוֹהֶבֶת
שֶׁהֵן כָּל הַזְּמַן פְּקוּחוֹת
אֲנִי נָעָה קָרוֹב הַרְחֵק בְּלִי קֹשִׁי
בְּלִי לִנְקֹב בְּשֵׁם הָאָרֶץ וּבָרוּחַ הָרָעָה.




(מתוך ״בּוֹעֶרֶת בַּמַּיִם״, 1954)
(Mirkka Rekola: Kun niin vihaan (“Vedessä palaa”, 1954


מִירְקָה רֵקוֹלָה – משוררת ומסאית עטורת פרסים – נולדה בטַמְפֵּרֶה שבמערב פינלנד בשנת 1931 ומתה בהלסינקי בשנת 2014. רֵקוֹלָה למדה באוניברסיטת הלסינקי ספרות, פילוסופיה ותולדות האומנות. במשך עשרות שנים עבדה כמבקרת ספרות וחייתה עם בת זוגה, המשוררת מִרְיָם פּוֹלְקוּנֶן (2012-1926). רֵקוֹלָה פרסמה בחייה בסך הכול שמונה-עשר ספרי שירה וזכתה על יצירתה בכמה וכמה פרסים יוקרתיים, אף כי לעיקר תהילתה זכתה בשני העשורים האחרונים לחייה.


הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מפינית

Skip to content