אבן בילדות

מנואל גוז’מאו



שִׂים אֶבֶן
אֶבֶן עַל הַיַּלְדוּת

כְּדֵי שֶׁאַחַת וּלְתָמִיד תִּשְׁתַּתֵּק אוֹתָהּ נְשִׁימָה
עֲצוּרָה-חֲנוּקָה הַמְרַחֶפֶת בַּחֹשֶׁךְ

שִׂים, אַגִּיד לְךָ, אֶבֶן שֶׁל דּוּמִיָּה עַל
אוֹתָהּ הַיַּלְדוּת עַל אוֹתוֹ דִּבּוּר בִּלְתִּי-פּוֹסֵק

עַל הַמֶּלֶל הַכּוֹשֵׁל וּמַבְטִיחַ וּמַמְצִיא
אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְאֶת הַהַבְטָחוֹת, אֶת הַצְּחוֹק הַסְּתָמִי

כְּדֵי שֶׁאַחַת וּלְתָמִיד יָקִיץ הַקֵּץ עַל הַתִּקְוָה
עַל אוֹתוֹ רֶשַׁע שֶׁאֵינוֹ נִכְנָע. כְּתֹב, עֲשֵׂה כַּמְצֻוֶּה:

קְבֹר בְּדוּמִיַּת הָאֶבֶן אוֹתוֹ דָּבָר בִּלְתִּי-נִסְבָּל
שֶׁהוּא הַיַּלְדוּת, קוֹלוֹת הַלַּיְלָה מִמְּצוּלוֹת הַבְּאֵר.

מְחַק אֶת הַיַּלְדוּת כְּלוֹמַר אֶת הֶחָסֵר תָּמִיד בִּרְצוֹתְךָ בּוֹ
וְהַחֲלֵף לָעַד, חַד וְחָלָק, אֶת הַתְּשׁוּקוֹת וְאֶת הַפְּחָדִים.

כָּלוּ עִתּוֹתֶיךָ, הִיא שָׁזְרָה לִכְדֵי סְבַךְ חֲסַר תַּקָּנָה
אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַחֻקִּים בִּגְזַר דִּינְךָ. זֶהוּ זֶה.

כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתַּתֵּק אַחַת וּלְתָמִיד אוֹתָהּ נְשִׁימָה הַצּוֹחֶקֶת
לַמָּוֶת יָשָׁר בַּפַּרְצוּף, לְעֵינֵי שְׁלִיחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים

דַּקְלֵם אֶת שֶׁצִּוָּה הַצַּו: שִׂים אֶבֶן עַל הַיַּלְדוּת
וּשְׁמַע אֶת הָעֵשֶׂב וְאֶת הָעַלְוָה בְּכַסּוֹתָם

אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁחָרְבוּ.

גַּם אָז הָיְתָה אֶבֶן בְּפִנַּת הַחֶדֶר, בַּמָּקוֹם
שֶׁל תְּחִלַּת הַלַּיְלָה, הָיֹה הָיְתָה אֶבֶן וְאַחַר כָּךְ
הָלְכָה וְגָדְלָה, הִתְאַבְּנָה בְּלֵב הָאֶבֶן שֶׁלָּהּ,
נֶחְלְקָה לְכַמָּה וְכַמָּה שֶׁגָּדְלוּ עַד שֶׁתָּפְסוּ
אֶת כָּל חֲלַל הַשֵּׁנָה, אֶת חֲלַל חֲלוֹם הָעוֹלָם.
הֵן הִכְבִּידוּ עַל חָזְךָ, תָּרוּ אַחַר עֵינֶיךָ
וְאִבְּנוּ אוֹתָן, וְהַזְּעָקָה הָיְתָה לְאֶבֶן
שֶׁהִתְרוֹמְמָה בַּגָּרוֹן לְעֵבֶר אֶבֶן אַחֶרֶת.
הָאֲוִיר עַצְמוֹ הָיָה מֻכֶּה וְהוּא הִפְרִיד
בְּקוֹלְךָ אֶבֶן מֵאֶבֶן, הַמִּדְבָּר אָבַד כְּסָמוּי.

שִׂים אֶבֶן אַחַת עַל אֶבֶן אַחֶרֶת. הַמְצֵא לְךָ
יַלְדוּת אַחֶרֶת שֶׁתּוּכַל לְהִזָּכֵר בָּהּ.

אַתָּה מְצַיֵּת לַשִּׁיר וְרוֹאֶה בְּלִי שֶׁמֶץ יִרְאָה:
דָּבָר אֵינוֹ קוֹרֶה. אֵין

שׁוּם קוֹל בְּקוֹל הַנִּדּוֹנִים.




(מתוך “הֲגִירוֹת הָאֵשׁ”, 2004)
(“Migrações do fogo”, 2004)

מָנוּאֵל גוּזְ’מָאוּ נולד ב-11.12.1945 בעיר אֵבוֹרָה שמדרום למרכז פורטוגל ומת בבירת ארצו, ליסבון, בתאריך 9.11.2023. הוא למד שפות לטיניות באוניברסיטת ליסבון, והמחקר שבזכותו קיבל תואר דוקטור התמקד בשירת המשורר הצרפתי פְרַנְסִיס פּוֹנְז’. מלבד כתיבת שירה ומסות עסק גוּזְ’מָאוּ גם בתרגום, בעיקר מצרפתית לפורטוגלית, בהוראה אקדמית, בעריכה ספרותית ובפעילות פוליטית ענפה, שבמסגרתה אף כיהן כחבר פרלמנט בארצו בין השנים 1976 ו-1980. מפרי עטו ראו אור בחייו שבעה ספרי שירה, שני ספרי מסות ולברית אחת. אף שזכה בשלושה פרסים יוקרתיים, חלק מהתהילה המגיעה לו קיבל רק אחרי מותו.


הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מפורטוגלית

Skip to content