איוואר סילט
אנחנו משפחה
סיסטר סלג’
לעתים קרובות מאד אמרתי בוכוחים
שאיני מאמין באלהים ולא בתחית המתים
א? היום בבץ המשלג של נובמבר
אני מתפלל למישהו בתשוקה להשארות הנפש
להולד קטן ורענן בעוד מאה שנה במאי
חוששני שישאר אז אפלו פחות מן הטבע
ושהבתים יהיו בזמן ההוא מתכתיים יותר
א? סביר שהילדים לא יהיו חריפים ביותר
כשאפקח את עיני בזמן שאליו אני חותר
בעוד מאה שנה מהיום במאי
השמש תזרח בודאי באותה מדה של טוב
אנשים וזני אצות אחדים יותרו
וגנים מעטים עד מאד
א? רחובות רבים ישארו מעלה מטה ימין ושמאל
ישאו אותי בעוד מאה שנה במאי
לא הרחק מכאן אעצר ממש פה
בפני בועות ברזל של ים ירק ומבעד לוילון
תשקע זעקת ערגתי הסגלה כי היום יום יפה
ולבטח יבוא היקר מכלם לנשק אותי בפני העולם
נער צעיר יפה-תאר בעוד מאה שנה במאי
נל? חבוקים בניחותא אל גן העיר
שם אביב מאחר יהפ? ללבלוב ולזמרת צפרים
איש לא יירא מפנינו לא ירצה להשמיד להכות
שמחה רבה ישמחו אז בכל זוג שיאהב
שמחה בכל זוג בעוד מאה שנה במאי
(מתוך “אמונה, טבע, אהבה”, 2002)