חוליו אורטגה
אני כותב קובץ סיפורים בשעה שאני קורא אותם: אני קורא אותם תוך כדי כתיבתם. הם בנויים כחדשות קצרות בעיתון, וכך נודעים לי האירועים בעיר בדיוק ברגע שהם מתרחשים, הודות לעובדה שאני הוא הרושם אותם כאילו הם נובעים מן המלים. אבל אני שם לב שמדובר בחדשות חסרות זיכרון: הן עשויות מחיי היומיום של אנשים אשר אינם קיימים, והן נכתבות בסוגה בדויה, בידי סופר הנעלם ברגע שהלשון נחלמת בידי הזולת.
סיפורו של הסופר והעיתונאי הפרואני חוליו אורטגה, “ספר לילי”, ראה אור ב”בקיצור”, בבקשה (2001), אנתולוגיה לסיפורים קצרים במיוחד.