חורחה טימוסי
הגירה
פקיד המכס פתח את מזוודת העור הבלוי, ומשנוכח לדעת שאותו מהגר אינו מביא עמו אלא את הטרגדיה האישית הכבדה שלו, סגר את המזוודה בזהירות רבה, ולחש כמי שאינו מפנה את דבריו לאף אחד במיוחד: “עבור, זה ממילא לא יעזור לך כהוא זה”.
העכביש
הקורים שלי יצאו יפה כל כך, שאיני רוצה עוד ששום קורבן מלבדי ייפול ברשתם הזוהרת.
הקדשה
כשהיה בן שש הקים ארמון חול על החוף, וכיום, זמן רב לאחר מכן, הוא יכול לראות שם גבר המגן בידיים רצוצות על אותו מבנה כנגד ההלמות הנצחית של הים.
מבוך
פעם במבוך הגיע רגע, שהיה לי בו הרושם שאני נתקל בעצמי שוב ושוב, שאני הוא האחר, בתוכי ומחוץ לעצמי, עד אשר, מבולבל, בחרתי להישאר רגע בשקט בנקודה אחת, אולי כך אוכל להתעשת, ואז ראיתי את עצמי, מבועת, עובר באחת הדרכים השגויות האחרות, דרך ללא מוצא.
סוגריים
(הסופר רחש כבוד כה רב לקוראיו, עד שכתב כל מה שכתב בסוגריים כדי שהם יוכלו לבחור (באופן חופשי) אם לקרוא או לא, להפנים את כל הטקסט או לראות בו תוספת (פשוטה), ואולי להישאר רק עם הסוגריים שהם לפעמים (כידוע) שימושיים בחיים הרבה יותר מבספרות.)
המשורר, הסופר והעיתונאי הארגנטינאי חורחה טימוסי נולד בבואנוס איירס ב-1936. כיום הוא אזרח קובני ותושב הוונה. טימוסי ייסד את סוכנות הידיעות “עיתונות לטינית” וכיהן במשך שנים אחדות כסגן מנהל מכון הספר הקובני.