חוסה בלסה
– תפסיק לחשוב על זה, הערב אפתור לך את הבעיה.
– אבל איך? כבר כמה ימים שאני ככה.
– ייקח לי רק דקה להסביר לך.
– …הסיבות ברורות לי, רק שתדע. ניתחתי אותן, וכפי הנראה בינתיים הלכו והתרבו. זה כמה לילות אינני ישן. אני נרדם רק עם כדור, ולא בא בחשבון להמשיך כך. המתק הכוזב הזה של גלולת השינה מבעית אותי. אמש לא עצמתי עין.
– אני מבין אותך, תקשיב טוב. אחר הצהריים אקנה את שאר הזרעונים הנחוצים, ותראה איך הכול יעבור.
– ספר לי מה תעשה.
– בדיוק מה שעשתה סבתי בילדותי. היו ימים שבהם לא הצלחתי להירדם. פחדתי מהחושך ומריקנות הלילות. סבתי גילתה זאת ובאחד הערבים אמרה לי: “אנחנו מפסיקים לישון כשהציפורים מנקרות את זרעוני השינה. הן מקיפות אותך מכל עבר, ולכן אתה ער כל הזמן. מהיום ואילך תם ונשלם. תפרתי לך בתוך השקיק הזה את הזרעונים שהציפורים רוצות. אניח אותו ליד הכר שלך, והן לא ינקרו עוד את הזרעונים השייכים לשנתך”.
(מתוך “האישה מאחור”, 1990)
חוסה בלסה נולד בעיר טוקופיטה שבשפך הנהר אורינוקו (צפון מזרח ונצואלה) בשנת 1939. בלסה שעסק בחקר הספרות ועבד באוניברסיטה המרכזית של ונצואלה, פירסם שמונה רומאנים, שבעה-עשר קובצי סיפורים ויותר מעשרים מסות. בשנת 1991 זכה על יצירתו בפרס הלאומי לספרות.