מעמד המורים

שׁוּב שָׁלוֹם כִּתָּה אָלֶ”ף אוֹ בֵּי”ת

אוֹ גִּימֶ”ל אוֹ זַיִ”ן אוֹ יוֹ”ד־בֵּי”ת:

הִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב לַכִּתּוֹת

בְּתֹם חֻפְשַׁת הַחֻפְשׁוֹת.

כְּמוֹ פֵיָה אוֹ מַשְׁחֶתֶת אֲנִי מַפְלִיגָה

מֵחֲדַר הַמּוֹרִים אֶל הַתַּלְמִידִים –

עוֹמֶדֶת, יוֹשֶׁבֶת, תָּמִיד מִתְיַצֶּבֶת

מוּל שׁוֹפְטֵי הַנֶּצַח שֶׁלִּי. מִשָּׁנָה לְשָׁנָה

עוֹבֶרֶת שָׁנָה, אֲבָל עֲדַיִן אֵינֶנִּי זְקֵנָה,

וְהַתַּלְמִידִים, מִשּׁוּם מָה, בְּכָל מַחְזוֹר,

תָּמִיד בְּנֵי אוֹתוֹ גִּיל וּבְנֵי אוֹתוֹ קֶסֶם.

לֹא אֲכַחֵד: לִפְעָמִים אֲנִי נִשְׁחֶקֶת,

לֵאָה, יְגֵעָה אוֹ סְתָם מְאֻבֶּקֶת,

חֲדוּרַת חֲשִׁיבוּת עַצְמִית, מִסְתַּחְבֶּקֶת –

הֲכִי חָשׁוּב לִהְיוֹת בֶּן־אָדָם.

אֲנִי אַחַת הַיְלִידִים, מוֹרָה טוֹבָה

בֵּין יְלָדִים, אִם לֹא אֶשָּׁחֵק יוֹתֵר מִדַּי,

אוּלַי אֲרַכֵּז, אֲנַהֵל, אֲנַצֵּחַ. מִכָּל מָקוֹם,

קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם וְאֶתְמַקְצֵעַ

(מִשְׁתַּלֵּם לַמַּעֲרֶכֶת שֶׁאֶשְׁתַּלֵּם,

כָּךְ מַשְׁקִיעִים וַאֲנִי שׁוֹקַעַת).

לֹא רָכַשְׁתִּי אֶת הַשְׂכָּלָתִי

בְּאֵיזוֹ אוּנִיבֶרְסִיטָה מְצוּצָה מֵהָאֶצְבַּע:

שָׁנִים רַבּוֹת קָרָאתִי, לָמַדְתִּי, רָאִיתִי

וְחָיִיתִי אֶת הַחַיִּים. נָכוֹן: מְשַׁלְּמִים לִי

שְׂכַר עֲבָדִים, וְגוֹרָלִי תָּלוּי מִן הַסְּתָם

בְּוַעֲדוֹת כַּלְכְּלָנִים, בְּהַנְחָתוֹת

מִלְמַעְלָה. אֲבָל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשָׂה

כָּאן יוֹם יוֹם חוֹזֵר אֶל כֻּלָּנוּ־כֻּלְּכֶם

כְּמוֹ בּוּמֶרַנְג. לֹא מְשַׁנֶּה

מָה אֲנִי מְלַמֶּדֶת, אֲנִי מְחַנֶּכֶת רַק

כְּשֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ. כְּשֶׁתָּבִינוּ לְמַעְלָה

שֶׁבְּנֵיכֶם, בְּנוֹתֵיכֶם וְגַם אַתֶּם עַצְמְכֶם

תְּלוּיִים בִּי, בְּנָשִׁים וּבִגְבָרִים כָּמוֹנִי,

מַשֶּׁהוּ בְּוַדַּאי יִשְׁתַּנֶּה כְּמוֹ גִּילִי,

הַמִּשְׁתַּנֶּה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, לֹא כְּמוֹ

גִּיל הַיְלָדִים, גִּיל רִנָּה וָאֹשֶר. אוֹ־אָז

יִתָּכֵן שֶׁאֲתֻגְמַל וְלֹא אֶזְכֶּה רַק

בִּגְמוּל הִשְׁתַּלְּמוּת, בְּטַבְלַת הַיֵּאוּשׁ

הַקְּטַנָּה שֶׁל הַוֶּתֶק.

הַצִּלְצוּל בָּאֹפֶק.

אֲנִי מְסַיֶּמֶת.

כְּדַאי שֶׁתִּקְּחוּ אֶת זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן.

יֵשׁ מְקוֹמוֹת מְכַבְּדֵי מוֹרֵיהֶם.

אוֹסְטְרַלְיָה, לְמָשָׁל.

חזרה לרשימת פרסומים: שירה ומאמרים