אֶדְנוֹדְיוֹ קִינְטֵרוֹ
זה החל בחיכוך קליל ואולי בכלל בשוגג, חיכוך אצבעותיו בשדיה. אחר כך חיבוק ומבטם המשתאה זה בזה. למה דווקא הם? איזו תובנה אפלה אילצה אותם להכיר זה בזה לפתע פתאום? לאחר מכן לילות ארוכים וימים שטופי שמש בלהט מטורף ואינסופי. כאשר היה אפשר להבחין באותות היריונה הראשונים, קרא אביה בחימה שפוכה: נקמה. הוא תר אחר רובה, קרא לבנו, הושיט לו את הנשק ואמר: בדם תמחה את כבודה המחולל של אחותך. הבחור התיישב על אוכף הסוס הכהה ועזב את הכפר, רובהו על שכמו. בעיניו לא הבריק הצמא לנקמה, אלא עצבו של מי שלא ישוב לעולם.
(מתוך “המוות דוהר על סוס”, 1974)
אֶדְנוֹדְיוֹ קִינְטֵרוֹ נולד בלָס מֵסִיטָס שבמחוז טְרוּחִיּוֹ, ונצואלה בשנת 1947. קִינְטֵרוֹ, יערן בהכשרתו, מלמד קולנוע באוניברסיטה הלאומית של האנדים ועוסק בכתיבת רומנים, סיפורים קצרים, מסות ותסריטים. חי בעיר מֵרִידָה שבמערב ארצו. סיפורו “ציד” התפרסם במוסף “תרבות וספרות” בתאריך 6.8.2010.