הבית בסטפני

דִימִיטְרָה לוּקָה


זה שלא היה בו חימום פרט לתנור מטבח שסבתא הרתיחה בו מים ובישלה עליו עדשים כל יום רביעי ואני התערבתי עם אחי שאוכל לטפס ולרקוד עליו עד שכפות רגלי נכוו

זה שאחי ואני נשארנו בו במשך חורף שלם ובלילות היינו ישנים במיטה הזוגית עם סבתא בינינו והיינו נצמדים אל פלנל כתונת הלילה שלה כדי להתחמם

זה שבחורף ההוא בו נהיו לי על הרגליים בועות אדומות וסבתא אמרה שמדובר בפצעוני קור אבל אני אמרתי שבכל לילה יורד שלג מתחת לשמיכות ופתותי השלג שהתמזל מזלם נחתו לי על הרגליים ולא נמסו אף פעם

זה שהיו בו שירותי בול־פגיעה שלתוכם זרק אחי את המשרוקית שקניתי ביריד של הכפר ואחר כך נאלצתי לדוג אותה משם במקל ולשטוף אותה באלכוהול וכל פעם ששרקתי הוא היה מצביע עלי וצועק “היא אוכלת חרא”

זה שארבנו בו לסבא שנהג להתרחץ בסירה שמאחורי הבית ולסבתא שהיתה מביאה לו מים חמים בגיגית ושופכת אותם עליו בלי להתבייש שהיא רואה אותו עירום

זה שאנחנו התביישנו בו והלטנו את עינינו בכפות ידינו אם כי פישקנו קצת את האצבעות ומבעד לסדקים ראינו את עירומו של סבא

זה שאמרתי בו לאחי כזה מגעיל יהיה גם הזהו שלך שחור ומקומט וענקי ובדיוק כמו סבא גם אתה לא תוכל ללכת ישר כי הוא יהיה כבד כל כך

זה שאחי הסתתר בו אז מתחת למיטה ובכה כל אחר הצהריים ואני שמחתי כי הוא זרק לי את המשרוקית לתוך החרא

זה שאנחנו התביישנו בו והלטנו את עינינו בכפות ידינו אם כי פישקנו קצת את האצבעות

זה שיום אחד בצהריים פרצנו בו לחדר של סבא וסבתא כדי להראות להם את הצב שמצאנו בגינה וראינו את סבתא במיטה של סבא ואת סבא מחבק אותה וסגרנו מיד את הדלת ויצאנו בריצה בלי לדעת מה עשתה סבתא במיטה של סבא אבל בטוח שזה היה משהו רע

זה שאחותי הסתגרה בו פעם בקיץ באחד החדרים ומבעד לחור המנעול ראיתי אותה מדביקה חתיכת נייר לתחתונים שלה וכשאמא נתנה לי את שקית האשפה כדי שאזרוק אותה לזבל פתחתי את השקית ומצאתי בפנים את הדבר הזה שהיא הדביקה והוא היה מלא דם והבנתי שאחותי עומדת למות אבל היא בכל זאת לא מתה

זה שהלכתי בו פעם בערב למטבח כדי לשתות מים ומהתקרה נפל לי עקרב על האצבע הקטנה של הרגל ועקץ אותי ואני צרחתי וסבתא מרחה לי אמוניאק וחיכתה לראות אם כל הגוף יתנפח לי כי אז זה סימן שאני עלולה למות

זה שהקירות בו נסדקו כשקרתה רעידת האדמה הגדולה וסבא לקח הלוואה כדי לבנות בית אחר שלא ייפול לנו על הראש וימחץ אותנו אבל הבית החדש ממש לא היה נפלא כמו אותו בית ישָׁן בסְטֵפָנִי





2019

דִימִיטְרָה לוּקָה נולדה בעיר פְּרֵוֵזָה שבצפון מערב יוון ב-1970, למדה לשון ובלשנות, וכיום גרה באתונה ועובדת בהוראה בסקטור הפרטי. סיפוריה פורסמו בכתבי עת רבים והשנה ראה אור ספר הביכורים שלה “מלה במלה”


“הארץ”
לדף תרגומי סיפורת מיוונית



Skip to content