רמי סערי
בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ אַחֲרֵי חֲצוֹת,
כְּשֶׁבַּחוּץ נֶעֶרְמוּ הַסּוּפָה וְהַשֶּׁלֶג,
וְאָנוּ טֻלְטַלְנוּ נִפְעָמִים כְּפֻרְקָן,
כְּחִטִּים בַּכְּבָרָה הַשְּׁחוֹרָה שֶׁל הַחֹשֶׁךְ,
רָצִיתִי לִלְחֹשׁ בְּאָזְנֵי הָרוּחַ,
שֶׁלִּבִּי עַל כּוֹכַב הַזְּאֵב כְּכִבְשָׂה,
אַךְ מֵרֹב טַלְטֵלַת גּוּפוֹתֵינוּ בַּדֶּרֶךְ
לָחַשְׁתִּי אֶת זֶה בְּפִיו הָרָטֹב.
בִּגְדֵי הַצֶּמֶר שֶׁלִּי הִסְמִיקוּ –
עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין דַּם הָאָדָם מַאֲדִים –
כִּי עָמֹק מִבִּפְנִים, מֵהַשִּׁיר הַנַּוָּד,
יָצָא הָאוֹחֵז בִּכְנַף הַקְּרוֹנוֹת.
אוֹתוֹ הַנִּלְפָּת שֶׁזָּרַע אֶת הַשֶּׁלֶג,
שֶׁנָּטַע רְעָשִׁים וּסְעָרוֹת בַּמְּסִלָּה,
יִהְיֶה אִתָּנוּ כָּל הַיָּמִים,
יְעוֹרֵר וְיַרְגִּיעַ עַד קֵץ הַלֵּילוֹת.
הָעֵינַיִם צְרוּדוֹת וְצוֹרְבוֹת
מִמַּסַּע הַשָּׁעוֹת הָעוֹשְׁקוֹת אֶת הַשַּׁחַר,
וְאָנוּ צוֹפִים בְּנִסֵּי הַמָּקוֹם
בְּלִי לָדַעַת אַף פַּעַם מָתַי לַעֲצֹר.
פרסום ראשון: כתב העת “חדרים” גיליון 15 – חורף 2004
פרסום שני: פרויקט בן-יהודה, 2026