אדם במבט ציפור

אימיט אזקן


אַל נָא אֶרְאֶה עַכְשָׁו דְּבָרִים מְטֻנָּפִים רַבִּים כָּל כָּךְ בַּבַּיִת הַזֶּה,

נָהִיר לִי הַהֶבְדֵּל בֵּין דָּבָר אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ,

מְאוּמָה אֵינוֹ נִשְׁמָט מֵעֵינַי, כְּבָר אֵינֶנִּי יֶלֶד,

בִּיכָלְתִּי לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְבֵין רַע.

אֵינְסְפוֹר דְּבָרִים לְעֵינַי וְכֻלִּי חֹסֶר אוֹנִים,

הַכְּבָשִׂים נִטְבָּחוֹת לְפָנַי,

יֵינִי נִשְׁתֶּה וְלַחְמִי נֶאֱכָל,

אַךְ נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהִתְמוֹדֵד בְּגַפִּי עִם הֲמֻלַּת הֲמוֹנוֹ.




אִימִיט אֶזְקָן עבד במשך שנים רבות במשרד החוץ הטורקי ושירת בין השאר בטהרן ובקהיר. כמו כן הירבה לעסוק בשירה ובקולנוע. פירסם לפי שעה שני ספרי שירה, “כל דבר בא בגפו” (2006) ו”המלה עפה” (2017).


“הארץ”
לדף תרגומי שירה מטורקית



Skip to content