רמי סערי
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַפְּרִי אֵין הַשִּׁיר מְקַבֵּל בַּלֵּילוֹת עַל מַגַּשׁ הַכֶּסֶף,
וּפִיו אֵינוֹ מִתְאַוֶּה בַּיָּמִים לְכַפִּית זָהָב אוֹ לְלֶחֶם הַקֹּדֶשׁ.
אָבוּד הוּא תָּר בְּחוּצוֹת בֵּית־גַּ’אלָה, מִתְהַלֵּךְ כְּשִׁכּוֹר בִּרְחוֹבוֹת בֵּית־לֶחֶם,
הַמְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם לַשָּׁוְא בַּדְּרָכִים מְחַפֵּשׂ אֶת צֵל צִלְּכֶם בַּשִּׂיחִים.
קָרוֹב לֶחָזֶה יוֹשֶׁבֶת הַנֶּפֶשׁ, מְכֻרְבֶּלֶת כְּמוֹ נַעַר בְּשַׂק־שֵׁנָה.
לִפְעָמִים הִיא נִתְקַעַת, צְנוּפָה כְּמוֹ פְּקַעַת, צְפוּנָה בְּלֵב הַגָּרוֹן.
אָז חָשׁ הַשִּׁיר שֶׁכִּמְעַט אִי־אֶפְשָׁר עוֹד לָנוּד בּוֹאֲכָה מַחֲנֵה דְּהֵישֶׁה
בַּקַּיִץ הַכָּבֵד שֶׁל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, בְּעֶרֶשׂ הַמְבֻקָּשִׁים, בִּנְתִיב הָאָסוֹן.
מתוך כמה, כמה מלחמה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
צילום: אמון יריב
פרויקט בן-יהודה
חזרה לדף יצירת המשורר