לֵאוֹנִידָס קָקָרוֹגְלוּ
אַגְלֶה אֶת יוֹם רְבִיעִי מִקֶּרֶב שְׁאָר הַיָּמִים.
אֶקְרָא לוֹ כָּךְ:
הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִתְרוֹקְנָה הָעִיר.
הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַחֲדָשׁוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִסְתַּיֵּם.
הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַלַּיְלָה חָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת לְבָנָה.
הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִתְעוֹרַרְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָדֵם שׁוּב.
הַיּוֹם אֲשֶׁר הֵאִיר וַאֲנִי הִתְעַוַּרְתִּי.
הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּלְדֵּל אֶת יָמַי.
(מתוך “רְשׁוּת לָצֵאת”, 2010)
(Λεωνίδας Κακάρογλου: Τετάρτη (“Αδεια εξόδου”, 2010
לֵאוֹנִידָס קָקָרוֹגְלוּ – משורר וסופר – נולד בשנת 1952 בעיר כאניה שבמזרח כרתים והוא עודנו גר בעיר הולדתו. הוא למד הנדסה ופירסם עד כה רומן אחד ושבעה ספרי שירה, ביניהם “נופי נערות” (1981), “בלובן התהום” (1989), “הרגל היומנים” (1995) ו”הימים קודמים לשנים” (2007).
הופיע באתר של נילי דגן ובמדור ספרים “הארץ”
לדף תרגומי שירה מיוונית