יאניס ריצוס
נשמע הקול העמק בלילה העמק עוד יותר.
אחר כך חלפו הטנקים. אחר כך הפציע
השחר.
אחר כך שב ונשמע הקול, קרוב יותר, פנימי
יותר.
הקיר היה לבן. הלחם אדם. הסלם
עמד, כמעט מאנך, ונשען על פנס הרחוב.
הזקנה אספה
בשקית הניר אחת אחת את אבני השחור.
(מתוך “הרחוק”, 1975)
יאניס ריצוס נולד באחד במאי 1909 במונמבסיה שבדרום מזרח הפלופונס ומת ב-1990 באתונה. בנעוריו חלה בשחפת, ובמלחמת העולם השנייה הצטרף למחתרת שלחמה בכיבוש הנאצי. בשל תפישת עולמו הקומוניסטית נאסר, נכלא והוגלה לא פעם. תשע פעמים הוגשה מועמדותו לפרס נובל ונפסלה. אחדים משיריו הופיעו בעברית בכמה מגיליונות “מטעם”. שיריו הולחנו בידי מיקיס תיאודורקיס וזכו לביצועים רבים. הוא נחשב כיום לאחד מגדולי המשוררים היוונים במאה העשרים לצד קוואפיס, פלמאס, ספריס ואליטיס. מבחר עברי של שירתו יראה אור בשנה הבאה.